רנ תקלדה

םיחרוא רפס

עדה רוזן גל
28/04/2020

מי יזכור את הכאב הזה:
https://youtu.be/xl0X84gJzg4

עדה רוזן גל
28/04/2020

זוכרים אתכם, מילים - שמעון ספיר
לחן ושירה - אבנר גאנם
https://m.youtube.com/watch?v=dq9FgXMa_rk

עדה
21/07/2018

סרטוני וידאו (להעתיק את הכתובת לאתר אינטרנט ולצפות):

זאב דורי - סרט אישי על התקרית:
https://www.youtube.com/watch?v=FA8Zq7-Y9c0&t=4s


סיירת גולני בתקרית מעבורות הירדן:
https://www.youtube.com/watch?v=143XndU82fI

זוכרים אתכם שיר לזכרו מאת שמעון ספיר:
https://www.youtube.com/watch?v=XWiO9WwMtH8




ורד דורי מרגלית
02/12/2015

מילים לזאביק אחי היקר
כתבה ורד דורי מרגלית יום הזיכרון 21/4/2015

זאביק, אני רוצה לפתוח ולצטט דברים שכתבתי לך כאחותך, בהיותי בת 14, לפני קרוב ל-50 שנה. (מתוך חוברת הזיכרון):
"זאביק, דמותך ניצבת לפני, כדמות תמירה, שתקנית, ופשוטה. זאב, אותו אח גדול, שאינו מרבה להג, אינו מכביר מילים, מלא רוך ועדנה, ולעולם לא מעליב ... ופתאום נלקחת מאתנו ללא שלום, ללא כל הודעה מוקדמת, פשוט הלכת..."

זאביק, הלא ידעת כמה נורא הפצע, כמה מבקש הלב ניחומים, אך הפצע לא ירפא, והלב לא ינחם לעולם. לכאורה ישובו החיים למסלולם הרגיל ויוסיפו לזרום. אך אנו נהיה אחרים. לא עוד אותו צחוק מדבק, אף אם נצחק, לא תהיה עוד השמחה שלמה, משהוא יהיה שונה, לא כמקודם.
ועת אביט בתמונתך, בשתי עיניך הצוחקות ובפיך המחייך, תמלאנה עיני לחלוחית. היה לי אח, אח נהדר, וכעת הוא איננו. למה אוסיף עוד מילים, והרי אתה את הפשטות אהבת.
רק זאת דע: "כי לעולם תישאר בליבי ובזיכרוני". כילדה כה צעירה, ובמשך שנים רבות, התקשיתי לעבד את תהליך האבל. מאז מותך מאש חבריך במלחמת ההתשה של 1967, לא באו מסיירת "גולני" לשתף אותנו בנסיבות האמתיות והאיומות של מותך, שיכול היה להימנע. לא ביקרו אותנו חבריך מהסיירת ב"שבעה". אנשי צה"ל ומערכת הביטחון לא סיפרו לנו את האמת, גם שנים רבות אחר כך.
רק מאמר ארוך ואישי של חברך הסופר מאיר שלו, שהתפרסם בעיתון "הארץ" כ- 13 שנים לאחר מותך, חשף לנו בהפתעה, את מה שבאמת קרה שם על הירדן, באותו יום מר ונמהר, לך ולשלושת
חבריך שנהרגו אתך.
יחד עם הזיכרון, באה לי גם מחשבה מטאפורית, זאביק, מחשבה על מקום נפילתך: כמה יפה הוא הירדן, על מימיו הצלולים, מי החיים, הזורמים אל ים המוות. זה הירדן בו מצאת את מותך, עם חבריך. זה הירדן בו עברו בני ישראל בדרכם אל הארץ המובטחת, אותה הארץ, אשר קטפה אותך מאתנו, בדמי ימיך, ואף רבים וטובים אחרים.
כיום אני חשה שאני יכולה להיות יותר מפויסת ומקבלת את המציאות הכואבת, ויודעת שלכתך מאתנו זו עובדה מוגמרת. לקח לי זמן רב להבין ולהכיל זאת.
כעת אני יכולה לעשות את הפרידה ממך, ולשחרר אותך אל דרך הנצח שלך, לוותר על עצב ודיכאון כה עמוק שאופפים אותי עשרות רבות של שנים, קרוב לוודאי משום שאינך אתנו.
לעולם לא אוותר על דמותך זאביק, עלם חמודות של חיים, חוכמה, כישרון, ורגש. חושבת עליך זאביק יום יום, ולאחרונה דווקא מחזקת בתוך עצמי את השמחה, התעוזה, והביטחון.
יודעת שאתה איתי, גם כאשר אתה רחוק ממני, עד סוף הכאב.
היה שלום אחי היקר.

בילו מררו
15/04/2013

הכרתי את דורי מהצד של "ספק השירותים" הנשק בסיירת. בחור שקט, תמיד ממלא את הדרישות הטכניות לכשרות כלי הנשק.
כפי שהיית בחייך כך גם לאחר שנפלת. דברו על האחרים ואותך הזכירו בקבוצה.
זכרונך שמור עימי.

דליה גל אלגל
23/01/2013

כשזאב נפל, מאש כותותינו, בעלי-לשעבר, היה קצין-המבצעים של גולני, ואני העברתי למשפחה את הצילום של המקום בו נפל. זה אתר-זכרון יפה. בתודה - אלגל.

שמעון ספיר
03/11/2012

קשה להאמין שכל כך הרבה זמן עבר מאותו יום עצוב עם כאב בלתי נסבל ותחושת אובדן
שעד היום הולכת איתי: זאבי, בן קבוצתי, ידיד ילדותי ונעורי, חברי לחדר - נהרג. חודשים רבים אחרי שנהרג כתבי את השיר הזה לזכרו:

זוכרים אתכם -
חוצות השקט טרם קרב מעבר לקווים
זוכרים אתכם -
נושאים תפילה לכוכבים, שותקים ומקווים
ואיש בשתיקתו
ואיש בתפילתו
ורק האל שבמרומים שולח ברכתו

קלים מנשרים
עזיים מאריות
יפים מן השירים
תמוהים מאגדות

זוכרים אתכם -
בין הזריחות והשקיעות, זוכרים במרדפים
זוכרים אתכם -
שבים עם ערב לבסיס - טובים ועיפים
ושוב מן השרב
יוצאים למארב
ושוב עוד לילה מבשר את יום המחרת

קלים מנשרים
עזים מאריות
יפים מן השירים
תמוהים מאגדות

זוכרים אתכם -
בערוצים הנפתלים בין תהום ומצוקים
זוכרים אתכם -
עומדים על סף המערות - לפתע מזנקים
וכמו הכל ברור
רצים בראש הטור
וכבר מטח, וכבר הקרב, וכבר הכל גמור

קלים מנשרים
עזים מאריות
יפים מן השירים
תמוהים מאגדות
מאגדות

זאבי היה נער יפהפה
חכם איכפתי ומלא מרץ נעורים
כשהיינו ילדים נהגנו הוא ואני ללכת למתבן בו הקמנו את "ביתנו" ושם סיפרנו סיפורים מצוצים מהאצבע, סתם בשביל הכיף, ושם גם רקמנו חלומות
הערצתי את זאבי על היותו ספורטאי ווצלף במגרש הכדורסל ובחרדונים שטיפסו על קירות המוסך
למרות היותו "חתיך' וספורטאי מצטיין
למרות שכולם הרעיפו בו מבטים ותשבחות
היה זאבי צנוע ועדין נפש
במשך שנים רבות לא סיפרתי דבר על זאבי
למרות הזיכרונים הרבים איתו
יבוא יום ואספר

מותו היה כל כך לא צפוי ו"גדול עלי" ועדיין
קשה לי להתמודד עם העובדה שאיננו
זאבי נהרג ב-27 לנובמבר
בני ליאור נולד ב- 27 לנומבר
יד הגורל כנראה

שמעון ספיר

יצחק שלו
24/08/2012

מתוך הספר של יצחק שלו: "נער שב מן הצבא – שירים" (1970)

"נהי הנמר המעופף"

הסיירת תלֹק פצעיה,
הסיירת תספ¬ד לרעיה,
נְהי הנמר המעופף
מאופל עולה ובוקע.

ניווטו אל הבניאס, עלו לקוניטרה,
שטפו תעלה בתל-פאחר.
תעו הם בדרך, ירדנה,
עד שהגיעו להנה,
לָרשימה במשרד קצין העיר:

אברהם מיגור – ראשון הוא למת,
ויעַל ודורי מעין השופט,
ויורם מילדי חמדיה,
אף טוֹביה אלימו הגיע...

הקומה לקברים תשתופף,
וכתף תצמד אך כתף,
ומנהמת בלילה בת-קול
- נַאקת הנמר המעופף.

נחת מסוקם במרומי החרמון.
בכפרים, בואכה ואדי עסל.
סרקו הם בַחירבה, בחאן,
עד שהגיעו לכטן,
- לָרשימה במשרד קצין העיר:

דוד שבסוף השיגו כדורו,
ראובן שבסבך הלוחש תם שירו,
אליעזר רוסק עצמות,
אלוהים היודע מי עוד...

הסיירת טומנת גוריה,
ירי-אלומות על קבריה,
ערירית תנשא בלילות
יללת הנמר על הריה...

רמי טל – "תראה אותנו טוביה"
15/08/2012

מתוך כתבה בעיתון: רמי טל – "תראה אותנו טוביה" , "7 ימים" 12.6.1988.
(טוביה שניצקי, מסיירת גולני, נפל באותה תקרית בה נפל זאב דורי)

"...סיירת גולני פרחה אז, כפי שפורחות יחידות קומנדו בתקופות שבהן אין מלחמה ממש, שגיבוריה הם כוחות השריון וחיל-האוויר, אבל יש אינספור פעולות איבה קטנות ובינוניות. ה"פתח" ניסה להפוך את חיי הקיבוצים לגיהינום, אבל מאמציו נשאו תוצאות עלובות למדי. סיירת גולני היתה עוברת את הגבול כמעט כל לילה כדי לפגוע במחבלים, לפוצץ בתים, להרוג משתפי פעולה עם ה"פתח", לבצע משימות מודיעיניות רגישות...
... הפעולה שבה נהרגת היתה שגרתית לחלוטין. "בדיקת מעברות" היא נקראה. באותה תקופה היה צריך לבדוק לעתים קרובות את הנתיבים, שבהם עברו הסיירת וכוחות אחרים את הירדן, כדי לבצע פעולות מעבר לגבול. חוליות של הסיירת יצאו בחשכת הלילה כדי לבדוק את שבילי הבוץ אפופי הצמחיה הסבוכה. בו-זמנית נערכה באותו לילה חדירה למשימה מודיעינית מעבר לגבול, והסיירת חיפתה עליה.
לילה קודם, בגלל חוסר תיאום, ירו חיילי נח"ל על כח קטן של הסיירת, וחייל של הסיירת נהרג. היה בגזרה אז ערב-רב של כוחות מיחידות שונות ומשונות, והברדק חגג. בליל מותך, לפני היציאה לפעולה, נערכה קבוצת פקודות בראשות מפקד בכיר בגזרה. היתה התרעה, שלא התממשה, על נסיון של מחבלים לצלוח את הירדן ולבצע פעולת חבלה באחד הקיבוצים, ומפקד הגזרה הורה כי במקרה שהמשתתפים בפעילות יתקלו בכח בלתי מזוהה, יש לפתוח באש ללא אזהרה.
אחד המשתתפים בקבוצת הפקודות, סמל מחלקה בסיירת, היסס מעט, לפני שהזכיר למפקד הגזרה את התקרית של אמש, והוסיף כי התיאום בין הכוחות השונים לקוי, ואולי כדאי לעשות משהו כדי למנוע תאונות. המפקד שלח בו מבט קשה, מבזה, ופלט "אני יודע מה שאני עושה, ואתה תעשה את מה שאתה צריך לעשות".
... הלילה היה חשוך, והחוליה שלך ירדה לנהר, והחלה לנוע בין פיתוליו.הצמחייה היתה עבותה וסבוכה, והאיש שהוביל את החוליה – אינני יודע אם זה היית אתה – תעה בדרך. סטייה קלה, של פחות ממאה מטרים, הביאה את החוליה שלך למקום שבו שכבה חוליה אחרת של הסיירת. אתה היית אבוד. ללא אזהרה נפתחה עליכם אש תופת.אתה ועוד שלושה נהרגתם מיד. האחרים נפצעו, ביניהם מאיר שלו, שעתיד להיות סופר מפורסם ולתאר את אשר אירע בליל מותך בספרו "עשיו".
רק אשר זגורי מנתיבות, אחד המרוקאים היחידים שהגיעו לסיירת, יצא מזה שלם. הוא נשכב, ובפרק הזמן הקצר של החלפת מחסניות הספיק לצעוק "חדל אש!" והחוליה השניה הבינה מייד מה קרה. מפקדה, סג"מ מקיבוץ יפעת, גילה בין ההרוגים את חברו לכתה. עד היום הוא סובל מביעותים ומדיכאון, ואין לו נחמה.
כח החילוץ, שהיה במרחק 400 מטרים, הגיע למקום מייד, אבל לא היה מה לעשות. לא היו פצעים אנושיים וגסיסות ארוכות. המוות היה מיידי ורחום.
באותם ימים נחשבו "פאשלות" לסוד השמור ביותר בצבא. אנשים האמינו שעצם הדיבור עליהם יגרום נזק נורא לביטחון ולמורל. צה"ל סירב להודות בקיומן של תאונות אימונים, ועל אחת כמה וכמה – בכישלונות מבצעיים.
... הנוהג המקובל היה לספר להורי החללים על נסיבות מותם של בניהם סיפורים חסרי כל קשר למציאות, בנימוק – שאולי היה בו משהו – שזה יקל עליהם לקבל את האובדן. איש לא העז אף להעלות בדעתו שקשר השתיקה נועד בעיקר לשרת קצינים בכירים, לתת להם הגנה מפני ביקורת, למנוע כל הפרעה לקידומם "הטבעי". אנשים שידעו את האמת צקצקו בלשון ועברו לסדר היום."

םיחרואה רפסב ובתכ

הוסיפו את הודעתכם במהירות על ידי התחברות עם חשבון הפייסבוק שלכם:
*
*
לא יוצג בפומבי.


םינורחא תורנ

  • מור

    לא הכרתי אותו אבל הוא שירת יחד יחד עם אבא שלי ועשה איתו ...

  • Yoav Shtainman

    I will never forget him

  • שמעון ספיר

    כשאני מביט במראה
    אני רואה אדם זקן
    דומע
    על אבדן נעוריו<...

רנ תקלדה